מדריך לעובד הבוחר לנהל את הביטוח הפנסיוני בקרן פנסיה

כל עובד בישראל זכאי להפרשות של אחוזים משכרו עבור ביטוח פנסיוני. כמו כן, לעובד קיימת הזכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני ואת הגוף המסוים אשר ינהל את הביטוח עבורו. כיום האפשרויות לביטוח פנסיוני הן קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהל. מדריך זה נועד לסייע לעובד אשר בוחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו באמצעות קרן פנסיה.

ביטוח פנסיוני בקרן פנסיה – מאיפה מתחילים?

ראשית, חשוב להבין על מה מדובר כאשר מדובר בביטוח פנסיוני בקרן פנסיה ומה הוא כולל. באופן כללי, ביטוח פנסיוני הוא זכות לה זכאי כל עובד בישראל (בתנאים עליהם יפורט בהמשך) אשר מטרתו לספק לעובד רשת ביטחון למקרים של פרישה, פיטורים או אובדן כושר עבודה. על כן, הביטוח הפנסיוני כולל את הרכיבים הבאים:

• חיסכון לפנסיה – הסכום הנצבר בביטוח הפנסיוני מהווה את הבסיס לחיסכון לפנסיה עבור כל עובד וממנו ניתן לקבל קצבת פנסיה חודשית לאחר הפרישה לגמלאות.
• כיסוי ביטוחי – רכיב נוסף בביטוח הפנסיוני הוא הכיסוי הביטוחי. הכיסוי הביטוחי בביטוח הפנסיוני מבטח את העובד במקרים של אובדן כושר עבודה כתוצאה מנכות או מהחמרה של מחלה קיימת. בנוסף הביטוח תקף גם עבור מקרים של מות המבוטח ובהם מובטחת קצבת שאירים עבור בני משפחתו.
• רכיב פיצויים – החלק האחרון של הביטוח הפנסיוני הוא רכיב הפיצויים. רכיב זה מיועד למקרים בהם העובד מפוטר או מתפטר מעבודתו ובהם ניתן למשוך כספים אלו. עם זאת, השארה של אותם כספי פיצויים בקרן הפנסיה תוביל בסופו של דבר לקצבת פנסיה גבוהה יותר בעת הפרישה.

 

במקרה של בחירה במכשירים אחרים לניהול הביטוח הפנסיוני כמו קופת גמל או ביטוח מנהלים, לא בהכרח המכשיר יכלול את כלל הרכיבים ובחלק מהמקרים יהיה צורך לבקש באופן מיוחד להוסיף ביטוח אובדן כושר עבודה או פיצויי פיטורים.

 

הפרשות לביטוח הפנסיוני – איך זה עובד?

ההפרשות לביטוח הפנסיוני מבוצעות הן על ידי העובד והן על ידי המעסיק באחוזים שונים בהתאם למה שנקבע בחוזה העסקה ביניהם. תחילת ההפרשות לביטוח הפנסיוני יבוצעו רק לאחר 6 חודשי עבודה במקום העבודה, אלא אם קיים לעובד ביטוח פנסיוני בתוקף אשר לא הופסק בו הרצף הביטוחי (הפסקת הפרשות של יותר מ-5 חודשים). במקרה כזה, זכאי העובד להפרשות לביטוח הפנסיוני כבר החל מיומו הראשון במקום העבודה.

 

גובה ההפרשות והשכר הקובע

על מנת לדעת מה גובה ההפרשות לו זכאי העובד, יש לברר כיצד מחשבים את השכר הקובע עבור הפרשות אלו, כיוון שמדובר באחוז מאותו שכר.

על פי החוק, יש לכלול בחישוב השכר הקובע את הרכיבים הבאים: שכר יסוד הכולל בתוכו גם דמי מחלה ודמי חופשה, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת יוקר המחיה וכן תוספות הנגזרות מהתפקיד כמו תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.

מלבד אלו, נהוג לראות גם בדמי חגים רכיב שכר המהווה חלק מהשכר הקובע. הרכיבים שאינם נכללים בשכר הקובע הם תוספות המותנות בגורמים מיוחדים. עם זאת, ניתן להכליל תוספות אלו באמצעות הסכמים בין העובד למעסיק בין אם באופן פרטי ובין אם באמצעות הסכם קיבוצי. בנוסף, ישנם מקרים בהם מרבית השכר של העובד מבוסס על עמלות שונות.

במקרים כאלו, נהוג לחשב את שכר היסוד יחד עם ממוצע העמלות ב-12 החודשים האחרונים על מנת לקבוע את השכר הקובע על פיו יופרשו הכספים לביטוח הפנסיוני. חשוב לדעת כי במקרה בו סך כל רכיבי השכר המחושבים מגיעים לסכום הגדול מהשכר הממוצע במשק (10,551 ש״ח בשנת 2020), המעסיק רשאי להחליט להפריש עבור העובד סכומים המבוססים על השכר הממוצע ולא על השכר בפועל של העובד. גובה ההפרשות לביטוח פנסיוני המוגדר החל מ-2017:

• 5 % הפרשות מעסיק לביטוח פנסיוני
• 6 % הפרשות עובד לביטוח פנסיוני
• 6 % הפרשות מעסיק לפיצויים

 

בנוסף, עובד רשאי לבקש להגדיל את הפרשתו לביטוח הפנסיוני עד לסך של 7 אחוז מהשכר והמעסיק אינו רשאי לסרב לבקשה זו. כמו כן, גם המעסיק רשאי להגדיל את הפרשתו לרכיב הפיצויים עד למלוא פיצויי הפיטורים – 8.33 % מהשכר. במקרה כזה, כלל פיצויי הפיטורים של העובד יימצאו בביטוח הפנסיוני והוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים נוספים בעת סיום העסקתו.

 

בחירת קרן פנסיה ומסלול השקעה

כפי שצוין, העובד זכאי לבחור בעצמו את קרן הפנסיה בו ינוהלו כספיו וכן את מסלול ההשקעה המתאים עבורו ולמעסיק אסור להגביל אותו בנושא זה. בחירת קרן הפנסיה יכולה להיעשות על ידי העובד באופן עצמאי או באמצעות סוכן פנסיוני מטעמו של המעסיק.

לקרן הפנסיה יש אפשרות לסרב לקבל אדם מסוים כחוסך בעקבות מצבו הבריאותי. בנוסף, במקרה בו העובד לא בוחר בקרן פנסיה באופן עצמאי, המעסיק יפקיד את הכספים עבורו לאחת מקרנות הפנסיה אשר נבחרו כקרנות ברירת מחדל.

 

דמי ניהול בקרנות הפנסיה

במידה והעובד בוחר בקרן פנסיה באופן עצמאי, הוא רשאי לנהל מולה משא ומתן לגבי גובה דמי הניהול אשר ייגבו ממנו בתהליך ההפקדה וכן על הרווחים אשר יצברו בקרן. לדמי ניהול אלו יכולה להיות השפעה משמעותית על גובה קצבת הפנסיה אשר תתקבל בגיל הפרישה. לאחר סיכום של דמי ניהול מול קרן הפנסיה, החוק מגביל את יכולתה של הקרן להעלות את דמי הניהול או לבטל הנחות שונות.

בנוסף, קיימת תקרה עבור דמי ניהול אשר מעליה לא ניתן לגבות דמי ניהול גבוהים יותר. במקרה של ניהול הכספים באמצעות אחת מקרנות ברירת המחדל, ייקבעו לעובד דמי ניהול נמוכים יותר מהממוצע בשוק. קרנות ברירת המחדל מחויבת להציע דמי ניהול נמוכים יותר וכן להשאירם קבועים במשך 10 שנים לפחות.

בנוסף, ההצטרפות לקרנות ברירת המחדל נעשית ללא שאלון רפואי ועל כן מאפשרת קבלת ביטוח פנסיוני גם עבור מי שלא התקבל לקרן פנסיה אחרת בשל מצבו הבריאותי.