תשלומים לחייב בפשיטת רגל

חייב בפשיטת רגל עשוי להיות זכאים להקצבות של כספים מתוך נכסיו, אבל רק אם המטרה היא לממן את צרכי המחיה שלו ושל בני משפחתו או כתמורה לשירותיו של החייב במימוש הנכסים. בנוסף, יש להבחין בין הליכי פשיטת רגל לבין חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובכל מקרה רצוי להתייעץ עם בעלי מקצוע בכל מקרה של דילמה או התלבטות

כל אדם שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל מוגדר על פי החוק בתור חייב. עד לתאריך 15.9.19 היו מכונים הליכים אלו "פשיטת רגל", אך מאז הם נקראים "חדלות פירעון ושיקום כלכלי". ברוב המקרים, העניין של תשלומים לחייב בפשיטת רגל אכן תקף לגבי הליכים שנפתחו מוקדם יותר.

 

איך מגדירים חייב?

דיני פשיטת רגל קובעים למשל שיש להגדיר חייב על פי שני תנאים מרכזיים. ראשית, החייב הוא כאמור מי שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל. שנית, חייב הוא מי שבעת מעשה פשיטת הרגל התקיימו אצלו אחד התנאים הבאים:

• החייב היה בישראל בעת פשיטת הרגל
• מקום המגורים הרגיל של החייב הוא בישראל
• היה לחייב מקום מגורים בישראל – גם אם הוא התגורר בעוד מקום
• החייב ניהל עסקים בישראל, בין אם באופן עצמאי או על ידי אחר שהוגדר כמורשה או מנהל
• החייב היה חבר בחברה, התאגדות, התאחדות או שותפות שניהלו עסקים בישראל

כאן המקום לציין שעוד לפני שבודקים האם ומתי מועברים תשלומים לחייב בפשיטת רגל, יש צורך לבדוק את העמידה שלו בתנאים השונים. במסגרת התנאים הללו, רצוי למשל לדעת שאדם בכלל לא חייב להיות אזרח בישראל או להימצא בארץ על מנת שייחשב חייב.

לפי החוק, הכלל הקובע הוא שאדם חייב הוא מי שמעל גיל 18 – למעט מקרים שבהם הוא מתחת לגיל 18 אך בית המשפט מגדיר אותו כחייב בגלל שלדעתו סביר שהנושים חשבו שגילו מעל 18.

 

כל מה שצריך לדעת על תשלומים לחייב בפשיטת רגל

חייב בפשיטת רגל יכול על פי החוק להיות זכאי לקבלת הקצבות של כספים מתוך הנכסים שלו. זהו עניין יחסית ייחודי, כי מטרת הליך פשיטת הרגל היא כידוע להשלים את החובות לנושים ורק אז להעביר את היתרה – במידה ויש כזו – לחייב. אבל בנסיבות מיוחדות, ייתכן וניתן יהיה לתאם קבלת תשלומים לחייב בפשיטת רגל.

לפי החוק, חייב בפשיטת הרגל עשוי להיות זכאים לקבלת הקצבות של כספים מתוך נכסים רק בשני מקרים:

1. למימון מחייתו או צרכי המחיה של בני משפחתו
2. בתמורה לשירותי החייב בעת מימוש הנכסים

 

איך מקבלים תשלומים לחייב בפשיטת רגל?

תהליך מימוש הזכות עבור תשלומים לחייב בפשיטת רגל כולל התנהלות מול הנאמן. למעשה, הנאמן רשאי להקצות לחייב הקצבות מתוך הנכסים שלו ואף רשאי לבקש מבית המשפט לאשר לו לשלם סכומים נוספים. מנגד, בית המשפט רשאי להחליט על כך שהוא מפחית את ההקצבה.

 

איך החייב יכול לבקש סכומים נוספים?

חוץ מהתנהלות מול הנאמן, חלק גדול מהאופן שבו מקבלים תשלומים לחייב בפשיטת רגל כולל את האחריות של החייב בעצמו. במידה ומדובר על בקשה שמוגשת על ידי החייב, הדגש הוא על כך שהוא רשאי לבקש מבית המשפט הקצבה של סכומי כסף מתוך מספר אפיקים: משכורות, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, במידה ואכן מדובר על סכום כסף שמיועד למימון מחייתו ומחיית התלויים בו.

במידת הצורך, החייב יכול לבקש מבית המשפט לאשר לשלם לו סכומים נוספים. על מנת שבקשה זו תתקבל, על החייב לנמק אותה בצורה מבוססת ולוודא שהיא מגובה בכמה שיותר מסמכים, הסברים, דוגמאות והשוואות.

 

מהו צו תשלומים חודשיים?

הצד השני של המטבע הוא צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל. כאן לא מדובר על תשלומים שאותם החייב מקבל מתוך הנכסים שלו כדי לממן את צרכי מחייתו ומחיית התלויים בו, אלא על תשלומים שאותם הוא נדרש על ידי בית המשפט להעביר למי שהוא חייב לו כסף. במילים אחרות, זהו תשלום חודשי שאותו החייב משלם כדי לפרוע את החובות שלו.

את התשלום החודשי עבור החייב קובעים בהתאם להכנסה שלו, לפי הכנסת המשפחה ולפי פוטנציאל ההשתכרות. כאן, המטרה של בית המשפט היא להגיע לאיזון שבו החייב גם פורע את חובותיו וגם שומר על רמת חיים מסוימת. עם זאת, לא ניתן לזקוף את כל שכרו של החייב לטובת פירעון החוב והחוק מחייב להשאיר בידיו ובידי משפחתו תקציב למחיה בכבוד.

 

מאפיינים של חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהחליף כאמור את ההליך המסורתי של פשיטת רגל, מבוסס על מאפיינים מעט שונים. כאן המטרה היא לאפשר לחייבים ולנושים לפתוח בהליכים שיחזירו חלק מהחובות, כאשר בסיום התהליך החייב מקבל פטור מהחובות האחרים וכך פותח דף חדש בחייו.

ברמה הטכנית, המשמעות של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – לעומת פשיטת רגל – היא קיצור וייעול של התהליכים. כך לדוגמא הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נוטים להיות מהירים יותר, הם תחומים בזמן והם מנסים לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלו של הנושה.

יתרה על כך, הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מבחינים לראשונה בין חובות מעל או מתחת לסכום של 150 אלף ש"ח. בחובות מתחת ל-150 אלף ש"ח, ניתן לפתוח בקשה מקוונת לפתיחת הליכי חדלות פירעון של חייב. בחובות מעל 150 אלף ש"ח, יש הגבלות שונות על חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולרוב גם יהיה קשה להקצות לו סכום גבוה של תשלומים. עם זאת, חשוב עדיין לבחון כל מקרה לגופו.