תגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגע פעולת איבה

תעודה רפואית ואישור מטעם רופא של המוסד לביטוח לאומי יכולים לזכות נפגע בפעולת איבה בתגמול מיוחד, עוד בתקופת הטיפול הרפואי עצמו. מה התנאים לקבלת התגמול, מה תקופת התשלום ואיך מממשים את הזכויות? הנה כל התשובות

נפגעי פעולות איבה זכאים למגוון רחב של הטבות. בשביל לנצל את רוב ההטבות הניתנות על ידי גופי המדינה השונים, על נפגעי פעולות האיבה להתנהל בדרך כלל ישירות מול המוסד לביטוח לאומי. בין היתר, אחת ההטבות החשובות כוללת קבלת תגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגעי פעולות איבה ולכן חשוב להכיר אותה לעומק.

 

מה המשמעות של תט"ר?

תקופת הטיפול הרפואי מייצגת את משך הזמן שעובר מרגע הפגיעה בפעולת האיבה ועד שהנפגע משתחרר לשיקום בביתו, בקהילה או במקום אחר. במידה ומדובר על נפגע בפעולת איבה שאינו כשיר לעבודה, הוא יהיה זכאי לאורך התקופה הזו לתגמול המכונה "תגמול טיפול רפואי", או בקיצור "תט"ר".

עם זאת, יש כמה תנאים שבהם צריך לעמוד על מנת לקבל את התגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגע פעולות איבה. בנוסף, רצוי להתייעץ עם בעלי מקצוע לגבי האופן שבו מגישים את המסמכים הנדרשים ישירות אל המוסד לביטוח לאומי. בצורה כזו, ניתן לקצר משמעותית את משך הזמן שעובר מרגע הגשת הבקשה ועד קבלת התגמול והפיצויים.

 

מהם התנאי לקבלת תט"ר?

תגמול בתקופת הטיפול הרפואי אפשר לקבל רק בתנאי שעומדים בשני תנאים מצטברים. ראשית, יש להוכיח חוסר כשירות לעבודה. בשביל להוכיח את זה, על הנפגע להציג תעודה רפואית ולקבל את אישור הרופא של המוסד לביטוח לאומי. במידה והנפגע כשיר לעבודה, הוא לא יכול לקבל את התגמול בתקופת הטיפול הרפואי.

שנית, כל נפגע בפעולת איבה שאינו כשיר לעבודה על פי תעודה רפואית וכאמור גם באישור רופא המוסד יהיה זכאי במהלך התקופה הזו לתגמול – אך רק בתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר. אם הנפגע אכן מקבל שכר או פיצוי אחר בתקופה הזו, הוא לא ייהנה ממלוא הזכאות לתט"ר.

 

מה גובה התגמול?

חשוב לציין שמכל תגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגע פעולת איבה מנכים קצבאות אחרות המשולמות לו באותה תקופה. בהקשר הזה, מה שכדאי לעשות זה לבחון את המשמעות ואת גובה הקצבאות האחרות ביחס לתגמול המדובר. בנוסף, יש להכיר את תקופת התשלום.

תקנות המוסד לביטוח לאומי קובעות למשל שתקופת התשלום עבור תגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגע פעולות איבה תעמוד על עד 9 חודשים מיום הפגיעה. לאחר 9 חודשים, התשלום יהיה מותנה באישור הלשכה לייעוץ רפואית בביטוח הלאומי.

 

האם מי שלא עבד לפני הפגיעה עדיין זכאים לתגמול?

השאלה המתבקשת היא מה קורה עם גברים או נשים שלא עבדו לפני שנפגעו בפעולות איבה. כאן החוק מפריד בין מספר מקרים, שאליהם צריך להתייחס באופן שונה:

• מי שאין לו ילדים או שילדיו מעל גיל 18 יקבל 97% ממשכורת עובד מדינה בדרגה 22 בדירוג המנהלי
• מי שהיה מאושפז בבית חולים 14 יום או יותר ברציפות יקבל 75% ממשכורת עובד מדינה בדירוג המנהלי
• הורה לילדים קטינים עד גיל 18 יהיה זכאי לתגמול בגובה 125.8% ממשכורת עובד מדינה בדרגה 22 בדירוג המנהלי

לשם השוואה, החל מינואר 2021 עומד הסכום השמור למי שאין לו ילדים על 6,439.36 ש"ח, בעוד הורה לילדים קטנים מקבל 8,341.90 ש"ח.

 

איך מחשבים תגמול בתקופת הטיפול הרפואי לנפגע שעבד לפני פעולת האיבה?

התשלום למי שעבד לפני הפגיעה – בין אם הוא שכיר או עצמאי – מחושב על פי ממוצע ההכנסה לאחר ניכויי חובה של מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ב-3 החודשים שקדמו לתאריך הקובע. כאמור, התאריך הקובע הוא תאריך הפגיעה או תאריך ההזדקקות לתשלום עבור הנפגע.

עם זאת, יש לציין כי התגמול לא יעלה על התשלום המרבי שאותו מקבל חייל ישראלי בשירות מילואים ולא ירד מהתגמול שמקבל אדם שלא עבד לפני הפגיעה.

 

מה ההבדל בין עובד שכיר ועצמאי?

סוגיה אחרת ולא פחות רלוונטית היא כיצד קובעים את התגמול עבור עובד שכיר לעומת עובד עצמאי.

כאן, יש להפריד בין שכיר שקיבל שכר מהמעסיק בתקופת אי כושר העבודה לבין עובד עצמאי זכאי. אצל העובד השכיר, מעבירים את התגמול ישירות למעסיק במטרה לזכות את מאזן ימי המחלה או החופשה – בתנאי שמצורפת לבקשה אישור בכתב של המעסיק על התשלום. כמו כן, במקרים כאלה המעסיק זכאי גם להחזר של הסכומים שאותם הפריש עבור העובד לקרנות סוציאליות כאלה ואחרות.

מנגד, עובד עצמאי יהיה זכאי לתגמול בגובה התגמול שמשולם למי שלא עבד לפני הפגיעה – או לסכום אחר אם הוא מוכיח באמצעות הצגת שומות כי שיעור הפגיעה בהכנסות שלו בתקופת אי כושר העבודה הוא אכן גדול יותר. פה ההמלצה היא לא רק לערב איש מקצוע שמכיר מקרוב את תקנות המוסד לביטוח לאומי, אלא גם להתייעץ עם רואה חשבון על מנת להציג את השומות הרלוונטיות ולהגדיל את הסיכוי לקבלת תגמול גבוה.

 

מה עושים עם נפגעים עד גיל 18?

תקנות המוסד לביטוח לאומי קובעות שנפגעים בפעולות איבה שעדיין לא מלאו להם 14 לא זכאים לתגמול בעת הטיפול הרפואי, אולם הם כן יכולים להגיש תביעה לתגמול נכות.

לעומת זאת, נפגעים בני 14-18 שעבדו בעבודה רגילה יקבלו תגמול לפי הכנסתם, אך לא פחות מהתגמול שמגיע לבני גילם שלא עבדו לפני תקופת הזכאות.

לבסוף, נפגעים בגילאי 14-18 שלא עבדו בכלל יקבלו מחצית מהסכום שמקבל אדם שלא עבד. אם הם שהו באשפוז מעל 14 ימים או יותר ברציפות, הם יקבלו תגמול מופחת.