מדריך לנשים וגברים שחוו פגיעה או תקיפה

פגיעות ותקיפות מיניות קורות לצערנו באופן יום יומי. מרבית נפגעי התקיפה חווים קשיים גדולים אשר עלולים להשפיע על יכולתם להתמודד עם אותה תקיפה. על כן, קיימים לא מעט נהלים וחוקים וכן ארגונים שונים אשר נועדו לסייע לנפגעים בעת מצוקתם לאורך התהליך. המדריך הבא רלוונטי הן למי שחווה פגיעה והן למי שמסייע לאדם שחווה פגיעה או תקיפה

השלב הראשון – סיוע וטיפול ראשוני

בלא מעט מקרים לאחר פגיעה או תקיפה יזדקק הנפגע לסיוע או לטיפול ראשוני. חשוב לדעת כי במקרים אלו, מי שמגיע לחדר מיון בבית חולים זכאי לטיפול מיידי ללא תשלום, ללא התחייבות מקופת חולים וכן תוך כדי שמירה על פרטיותו.

בנוסף, הנפגע זכאי לליווי של מתנדב ממרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית וכן לביצוע של בדיקה בנוכחות אדם נוסף בן מינו במידה ומבצע הבדיקה אינו כזה. לאורך הבדיקה תישמר פרטיותו של הנפגע וכן הוא רשאי לסרב לבדיקות רפואיות שונות. כמו כן, נפגעי תקיפה זכאים, מלבד לטיפול ללא תשלום גם לתרופות שיירשמו להם בעקבות התקיפה ללא תשלום.

במהלך הסיוע הראשוני מומלץ מאוד לעבור בדיקות רפואיות רלוונטיות וכן לתעד את הממצאים מבדיקות אלו לשם הגשת תלונה בעתיד. גם נפגע אשר לאחר הפגיעה לא מעוניין להגיש תלונה, עשוי לשנות את דעתו בהמשך. לאחר הטיפול הראשוני, יועבר הנפגע לטיפול ארוך טווח באחד ממרכזי הסיוע.

המעבר למרכז הסיוע ייעשה בעזרתו של איש מקצוע כמו עובד סוציאלי או מתנדב מהמרכז לנפגעי תקיפה מינית. במקרים בהם הנפגע מסרב להמשיך את הטיפול בו באחד ממרכזי הסיוע הוא יכול לקבל את המשך הטיפול בבית החולים אליו פנה.

השלב השני – טיפול ארוך טווח

לרוב, במקרים של פגיעה ותקיפה לאחר הטיפול הראשוני יזדקק הנפגע גם לטיפול ארוך טווח אשר יסייע לו בעיקר במובן הרגשי והנפשי. מלבד סיוע נפשי, מרבית מרכזי הסיוע מציעים גם עזרה סוציאלית כמו סיוע תעסוקתי, הכשרה מקצועית, סיוע במיצוי השירותים הניתנים ובחלק מהמקרים אף דירות מעבר אשר יכולות לשמש למגורים בסביבה תומכת לאורך תקופת ההתמודדות.

קיימים שני סוגים עיקריים של מרכזי טיפול לנפגעים – מרכזי טיפול לנפגעות ולנפגעי תקיפה של משרד הרווחה והרשויות המקומיות וכן מרכזי סיוע שונים הפועלים תחת איגוד מרכזי הסיוע. בנוסף, מלבד הסיוע בטיפול השוטף בנזקי הפגיעה ובתהליך השיקום, בחלק מהמקרים הנפגעים יהיו זכאים גם להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלי נכות נפשית ועל כן יוכלו לקבל זכאות לסל שיקום.

על מנת לבדוק את הזכאות יש להגיש תביעה עבור קצבת נכות כללית באחד מהסניפים השונים של המוסד לביטוח לאומי. במידה והתביעה מתקבלת, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות. נפגע אשר נקבעו לו 40 אחוזי נכות או יותר זכאי לקבל סל שיקום אשר כולל שירותים כמו דיור, לימודים ותעסוקה.

השלב השלישי – הגשת תלונה במשטרת ישראל

עבור לא מעט נפגעים מדובר בשלב טראומטי וקשה ורבים יעדיפו לוותר על תהליך הגשת התלונה מסיבות שונות – הן בשל החשש להתמודד שוב עם טראומת התקיפה והן בשל החשש להתעמת עם התוקף וכן האפשרות כי הגשת התלונה תוביל לרצון לנקמה מצידו. עם זאת, חשוב לדעת כי התלונה במשטרה היא אחת הדרכים הבודדת המאפשרות לנפגע לבוא חשבון עם התוקף ובתקווה גם למנוע ממנו לתקוף קורבנות נוספים.

מכיוון שמדובר בתהליך מורכב אשר עלול להעלות תחושות קשות, ישנן הגנות שונות הניתנות לנפגע מתוקף החוק אשר מאפשרות לו להגיש תלונה בצורה בטוחה. במקרים של תקיפה מינית למשל, זכאי הנתקף לבחור את מין החוקר אשר יחקור אותו. בנוסף, במהלך החקירה, אסור לחוקר לשאול את הנתקף שאלות לגבי עברו המיני אלא אם מדובר בשאלות הנוגעות לקשר מיני אשר קיים הנפגע עם החשוד בעבירה.

בנוסף, אדם אשר נפגע בתקיפה מינית זכאי לבקש להיחקר בנוכחות מלווה כל עוד לא מדובר בליווי אשר עלול לפגוע בחקירה. במהלך החקירה הנפגע זכאי לקבל מידע מהמשטרה לגבי הכלים השונים לשמירה על בטחונו והגנתו מפני החשוד או שליחיו. אמצעים אלו יכולים להיות צווים שונים כמו צו למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הרחקה אשר יחולו על החשוד והפרתם מהווה עבירה פלילית אשר יכולה להוביל להגשת כתב אישום ומעצר.

חשוב לדעת כי ניתן לבקש צווי הגנה גם ללא הגשת תלונה במשטרה, באמצעות פניה לבית המשפט. לאחר סיום החקירה במשטרה, המשטרה תעביר את התיק להמשך טיפול בגוף התובע המתאים – יחידת התביעות במשטרה או הפרקליטות. החלטת הגוף התובע תועבר לנפגע בין אם יוחלט להגיש כתב אישום או לסגור התיק. במידה והתיק נסגר יוכל הנפגע להגיש ערעור על ההחלטה עד 30 יום מרגע קבלת ההודעה על סגירת התיק.

הערות נוספות

מדריך זה מתייחס למקרים בהם הנפגע אשר חווה תקיפה או פגיעה הוא בגיר מעל גיל 18. במקרים בהם מדובר בקטין, ישנן זכויות נוספות והליכים אחרים. בנוסף, אמנם תהליך הטיפול בפגיעה הוא מורכב ועלול לקחת זמן ארוך עד אשר הנפגע יחל להרגיש שיפור במצבו, מומלץ לפעול באפיקים שונים בהקדם על מנת לאפשר לנפגע לנצל את מלוא זכויותיו.

גם אם הנפגע לא מעוניין לפנות לאפיק של תלונה במשטרה והגשת תביעה כנגד הפוגע, פניה לגורמי סיוע בהקדם האפשרי תבטיח טיפול מהיר ויעיל באספקטים הפיזיים והנפשיים של הפגיעה. בנוסף, על מנת שהנפגע יהיה זכאי להטבות שונות כמו הכרה באחוזי נכות מהמוסד לביטוח לאומי, חשוב מאוד להקפיד על תיעוד מוקדם של תוצאות הפגיעה וחוות הדעת הרפואיות הניתנות במהלך תהליך הטיפול.

אמנם מדובר בתהליך קשה אך ישנם לא מעט ארגונים אשר נרתמים לסייע לנפגעים במקרים שונים בהם הנפגע לא יכול להתמודד עם הפגיעה בעצמו או בסיוע בני משפחתו.