דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה

חוק ביטוח לאומי במדינת ישראל קובע כי כל אזרח מעל גיל 18 צריך לשלם דמי ביטוח לאומי בגובה הנקבע בחוק המבוסס על הכנסתו של אותו אזרח. רובנו מכירים את המצב הנפוץ בו דמי הביטוח הלאומי משולמים כאחוז מהמשכורת של עובד שכיר, אך מה קובע החוק במקרים בהם קיימת לאדם הכנסה שאינה מעבודה? על כך בכתבה הבאה.

הכנסה שאינה מעבודה – למה הכוונה?

ישנם לא מעט מקרים בהם אזרחים מתפרנסים מסוגי הכנסה שונים אשר מוגדרים על פי המוסד לביטוח לאומי כהכנסה שאינה מעבודה. הכוונה במקרים כאלו היא לכל הכנסה שאותו מבוטח מקבל שאינה משכורת מעבודתו כשכיר או הכנסה שיש לו בתור עובד עצמאי על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק.

ברוב המקרים מדובר בהכנסות כמו הכנסה מהשכרת משרדים או מבנים והכנסות פאסיביות כמו דיבידנדים. הכנסות אחרות שאינן מעבודה כמו קצבאות, פנסיות, תגמולים לנפגעי פעולות איבה או ניצולי שואה וכן הכנסות מהשכרת דירה למגורים אינן מוגדרות במוסד לביטוח לאומי כהכנסה שאינה מעבודה והן פשוט הכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

מה שיעור דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם על הכנסה שאינה מעבודה?

חוק הביטוח הלאומי קובע שני קריטריונים עיקריים לקביעת סכום דמי הביטוח הלאומי שכל אזרח צריך לשלם:

• סוג ההכנסה – כפי שצוין קודם, קיימים שיעורי ביטוח שונים עבור הכנסות מעבודה כשכיר, הכנסות מעבודה כעצמאי, הכנסות שמקורן בפנסיה וכן הכנסות שאינן מעבודה.
• סכום ההכנסה – הקריטריון הנוסף לקביעת דמי הביטוח הלאומי הוא גובה ההכנסה אשר על פיו נקבע האחוז המתאים של דמי הביטוח שיש לשלם. בנוסף למדרגות שונות הנקבעות בהתאם לסוג ההכנסה של אותו אדם, קיימת גם תקרה הנקבעה בחוק אשר מעליה אין חובת תשלום ביטוח לאומי. נכון לשנת 2020 התקרה הקבועה היא 44 אלף ש״ח בחודש. כלומר, כל הכנסה מעל סכום זה, לא משנה מה מקורה, לא תהיה מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

במקרים בהם כל הכנסתו של מבוטח היא הכנסה שאינה מעבודה, נקבעו במוסד לביטוח לאומי המדרגות הבאות לקביעת אחוז דמי הביטוח הלאומי ודמי הבריאות אשר יש לשלם מאותה הכנסה:

 

	הכנסה חודשית של עד ​2,638 ש"ח	חלק ההכנסה החודשית אשר בין 2,638 ש"ח – 6,331 ש"ח (שיעור מופחת)	חלק ההכנסה   החודשית אשר בין  6,331 ש"ח –   44,020 ש"ח  (שיעור מלא)​
דמי ביטוח לאומי	פטור	% 4.61	​% 7
דמי בריאות	פטור	​% 5	​% 5
סך הכל תשלומים	פטור מתשלומים	​% 9.61	% 12

 

במקרה בו הכנסתו של מבוטח נמוכה מגובה של 25 אחוז מהשכר הממוצע במשק (2,638 ש״ח), הכנסתו זו תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי אך הוא עדיין יהיה חייב בתשלום בדומה לאדם שאינו עובד, כלומר 177 ש״ח בחודש.

 

תשלום דמי ביטוח לאומי עבור הכנסה שאינה מעבודה – דוגמה

על מנת להבהיר כיצד מחושבים דמי הביטוח הלאומי עבור אדם שהכנסתו היחידה היא הכנסה שאינה מעבודה, נציג דוגמה. במקרה בו אדם מכניס למשל סכום של 12 אלף ש״ח מהשכרה של משרדים שונים וההכנסה משכירות זו היא הכנסתו היחידה, דמי הביטוח הלאומי עבורו יחושבו באופן הבא:

• עבור הסכום הנמוך מ-2,638 ש״ח אותו אדם יהיה פטור מדמי ביטוח לאומי באופן מלא.
• עבור הסכום שבין 2,638 ש״ח ל-6,331 ש״ח, כלומר 3,693 ש״ח הוא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעור של 9.61% המסתכמים לכדי 355 ש״ח בחודש.
• עבור שאר ההכנסות בסכום של 5,699 ש״ח הוא יהיה מחויב בתשלום דמי ביטוח בשיעור המלא, כלומר 12% המסתכמים לכדי 680 ש״ח בחודש.
• בסיכומו של דבר, עבור הכנסה של 12 אלף שאינה מעבודה, תשלום דמי הביטוח הלאומי בכל חודש יהיו 1,035 ש״ח.

 

מקרים נוספים – הכנסה שאינה מעבודה יחד עם הכנסות אחרות

מלבד המקרה בו לאדם קיימת הכנסה שאינה מעבודה, קיימים גם מקרים בהם לאותו אדם יש הכנסות נוספות כשכיר או כעצמאי בנוסף לאותה הכנסה שאינה מעבודה. במקרים כאלו, דמי הביטוח הלאומי עבורו יחושבו כדמי ביטוח לאומי עבור מי שיש לו עיסוקים מעורבים. החישוב עבור מקרים כאלו מתבצע באופן הבא:

 

אדם שיש לו הכנסה כשכיר וכן הכנסה שאינה מעבודה

במקרה של אדם בעל הכנסה כשכיר וכן הכנסה שאינה מעבודה, יחושבו דמי הביטוח הלאומי ראשית עבור הכנסתו מעבודתו כשכיר. כלומר, אם הכנסתו כשכיר עולה על התקרה של 44 אלף ש״ח, הכנסתו הנוספת תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי.

בנוסף, דמי הביטוח הלאומי בשיעור המופחת (כלומר עד 60 מההכנסה הממוצעת במשק) יחושבו על פי הכללים עבור הכנסה מעבודה כשכיר. במקרה בו ההכנסה של אותו עובד כשכיר נמוכה יותר מ-60 אחוז מההכנסה הממוצעת במשק, כל ההכנסה הזו תהיה זכאית לשיעור מופחת וכן החלק המשלים מהכנסתו שאינה מעבודה יהיה זכאי גם הוא לשיעור מופחת על פי הכללים בטבלה.

עם זאת, בכל מקרה בו הכנסתו כשכיר נמוכה מגובה התקרה, הכנסתו הנוספת שאינה מעבודה, תהיה חייבת בדמי ביטוח לאומי רק בסכום שלאחר הפחתה של 25 אחוז מהשכר הממוצע במשק.

 

אדם שיש לו הכנסה כעצמאי וכן הכנסה שאינה מעבודה

באותו האופן, גם עבור בעלי הכנסה כעצמאים, ההכנסה הזו תחושב קודם ורק לאחר מכן תחושב ההכנסה שאינה מעבודה. כלומר, אם ההכנסה כעצמאי גובה מהתקרה, ההכנסה הנוספת פטורה מדמי ביטוח לאומי ואם ההכנסה כעצמאי גבוהה מ-60 אחוז מהשכר הממוצע, השיעור המופחת יחול עליה בלבד. בנוסף, גם כאן הסכום מההכנסה הנוספת אשר חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי הוא סכום ההכנסה שאינה מעבודה פחות 25 אחוז מהשכר הממוצע במשק.